<h1>שו"ת הריב"ש סימן רל"ב</h1>
<h2>דף כא:</h2>
תשובה מודעא זו מורכבת משני דברים. האחד מה שאומר המגרש שהוא אנוס ומוכרח בתפישה עד שיגרש. וזו היא מסירת מודעא על הגט דאמרינן במסכת ערכין [כ"א ע"ב] אמר רב ששת האי מאן דמסר מודעא אגיטא מודעיה מודעא ואף אם לא בטל הגט בפירוש, כל דלא מבטל ליה למודעיה המודעא קיימת. ואע"ג דלא ידעינן ביה באונסיה הרי הוא נאמן לומר שנאנס על זה כיון שאמר כן לעדים דגלויי מלתא בעלמא הוא, כדאמרינן בפרק חזקת [ב"ב מ' ע"ב] מודעא דמאי אילימא דגיטא ומתנתא גלויי מלתא בעלמא היא. כלומר ואע"פ שלא ידענו שהוא אנוס כיון שהוא אומר שהוא אנוס יש לנו להאמינו, דאם אינו אנוס למה לו ליתנו ולמסור מודעא על נתינתו. דבשלמא במכר אפשר שאינו אנוס ומפני שהוא צריך למעות מוכר ומוסר מודעא כדי שיבטל המכר כשיהיו לו מעות ולכן צריך שנדע שהוא אנוס. אבל בגט או במתנה שאינו מקבל מעות, כל שמוסר מודעא ואומר שהוא אנוס יש לנו להאמינו. וכיון שהוא אנוס אינו גט שאין האיש מוציא אלא לרצונו ואע"פ שלא בטל הגט בפירוש וכמו שפירש זה שם רבינו שמואל ז"ל.
